מקור נחמיה ב׳:ג׳
1 וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ הַמֶּ֖לֶךְ לְעוֹלָ֣ם יִחְיֶ֑ה מַדּ֜וּעַ לֹא־יֵרְע֣וּ פָנַ֗י אֲשֶׁ֨ר הָעִ֜יר בֵּית־קִבְר֤וֹת אֲבֹתַי֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃
פירוש רש"י על נחמיה ב׳:ג׳
1 מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנָי. מַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ פָנַי רָעִים:
2 אֲשֶׁר הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתַי, חֲרֵבָה: